דג החשמל ("צלופח חשמלי")


שם לטיני: Electrophorus electricus.
דג זה מוצאו מצפון אגן האמזונס והאורינוקו. למרות שמו העממי, "צלופח חשמלי", דג זה אינו צלופח כלל. הוא שייך למשפחת הElectrophoridae, שבה הוא סוג ומין יחידי, והוא מקורב גנטית לדגי הסכין והנוצה (שדרך אגב, רבים מהם גם כן יוצרים פעימות חשמליות כדי להתמצא בסביבתם). התכונה המיוחדת שלו היא כמובן יכולתו להרוג או להמם את טרפו (ואויביו) במכת חשמל. החשמל נוצר ע"י איברים מיוחדים הנמשכים כמעט לכל אורך הדג. איברים אלו בנויים מתאים מיוחדים בצורת מטבע, וכאשר הם מגורים ע"י העצבים, הם יוצרים זרימה חשמלית חלשה ממשטח אחד של ה"מטבע" אל המשטח השני שלו. תאים אלו מסודרים בעמודות, והם מכוונים כך שהזרם החשמלי יכול לעבור ממשטח "תחתון" של תא אחד למשטח "העליון" של התא הסמוך, וכאשר כל התאים מגורים יחדיו, נוצר זרם חשמלי אחד חזק. ככל שהדג גדל ומוסיף עוד תאים חשמליים, עוצמת הזרם שהוא יכול לייצר גדלה. דג בוגר באורך ממוצע של מטר יכול להפיק זרם של 500 וולט, ודג מבוגר שאורכו יכול להגיע ל 2.5 מטרים מסוגל להפיק זרם של 700 וולט!!! (לשם השוואה, במערכת החשמל הביתית בישראל 220 וולט בלבד!), וידוע שהם מסוגלים להמם במכת החשמל שלהם יצורים בגודל של סוס!!!. בטבע דגי החשמל ניזונים מדגים אחרים, וגם עופות ויונקים קטנים, שאותם הם בולעים בשלמותם. למעשה מייצר דג החשמל שני סוגי זרם - סוג אחד הוא כמובן הסוג המשמש להריגת הטרף. כשהדג חש את טרפו, הוא מהמם אותו ע"י יצירת פרץ של פעימות - בין 150ל-300 פעימות בפרץ אחד. מאחר ודגים אלו חיים במים עכורים, והם פעילים בעיקר בלילה, עיניהם מנוונות, ולכן הם מפיקים גם סוג זרם חלש, שמשמש להתמצאות במרחב - ע"י יצירת שדה חשמלי סביב גופו, וחישת שינויי המתח בשדה החשמלי הנגרם ע"י גופים (חיים או דוממים), יוצר הדג תמונה של סביבותיו, בדומה למערכת הסונר של העטלפים. ניתן לראות (וגם לשמוע) את דגי החשמל אוכלים, אצלנו בחווה בכל יום שישי בשעה 11:00 (לחברי הפורום - גם כוס קפה).


לראש הדף


בריכות נוי
אקווריומים
דגי נוי
דף הבית

http://www.easy-poll.com/counters/